סואעד ואח' נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע

1.לפניי תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעות, שלוש אחיות. לטענתן, נפגעו במהלך תאונת דרכים מיום 29.6.10 כאשר רכב בו נהגה הגב' רויטל אזולאי, המבוטח אצל הנתבעת, פגע ברכב התובעות מאחור.

אין מחלוקת בדבר פגיעת רכבה של הגב' אזולאי ברכב התובעות.

המחלוקת נסבה סביב שתי טענות של הנתבעת. הראשונה, כי בניגוד לטענת התובעות, ברכב לא נהגה התובעת 1, בעלת רשיון הנהיגה, אלא אישה אחרת כאשר לאחר התאונה, בוצעה "החלפת נהגים". הטענה האחרת היא כי ברכב היו שתי נשים בלבד ולא שלוש כנטען על ידי התובעות.

2.התובעות לא טענו כי נגרמה להן נכות כתוצאה מן התאונה.

התיק נקבע לשמיעת ראיות וביום 17.6.13 העידו התובעות שלושתן בפניי. מטעם הנתבעת העידה הנהגת, הגב' אזולאי.

דיון ומסקנות

3.התובעת 1 (להלן: "סאמיה") טענה כי לאחר קרות התאונה, יצאו רק היא והתובעת 2 (להלן: "שפאא") כדי להביט ברכב ולאחר שחלפו במקום שוטרים אשר בהוראתם הזיזו את הרכב לימין הדרך, יצאו שלושתן, סאמיה, שפאא וכן התובעת 3 (להלן: "ועד") מן הרכב, ניהלו שיחה עם הגב' אזולאי, שלאחריה, ועד חזרה אל הרכב (עמ' 2 ש' 20-22 ועמ' 4 ש' 31 עד עמ' 5 ש' 4).

שפאא מסרה גרסה זהה (עמ' 8 ש' 30 עד עמ' 9 ש' 4 וכן עמ' 11 ש' 2-3).

סאמיה טענה, בתחילה, כי היה ויכוח בין הגב' אזולאי לשפאא עד שאדם נוסף הגיע למקום והורה לגב' אזולאי למסור פרטים לתובעות (עמ' 3 ש' 1-3) אך בהמשך טענה כי לא היה כל ויכוח על מסירת הפרטים (עמ' 4 ש' 25-28) ובתום עדותה, שבה על טענתה כי היה ויכוח על כך (עמ' 8 ש' 12-13).

שפאא טענה כי היה בינה לבין הגב' אזולאי ויכוח כיוון ששפאא לא הבינה כיצד גב' אזולאי לא ראתה אותם ומדוע התנגשה בהן (עמ' 10 ש' 23-27) .

ועד, האחות הצעירה מבין השלוש, מסרה גם היא השתלשלות עניינים דומה (עמ' 12 ש' 23-28), אך תוך סתירה בשני עניינים מהותיים, הראשון הוא כי לדברי ועד היא כלל לא חזרה אל הרכב אלא היתה מחוצה לו לכל אורך ההתנהלות (עמ' 12 ש' 30).

כלומר, מעדויות השלוש עולה כי שלושתן נכחו בשיחה אשר התקיימה עם הגב' אזולאי לאחר התאונה. טענה המוכחשת על ידי גב' אזולאי, כפי שיובהר בהמשך.

כמו כן, בניגוד לעדויות סאמיה ושפאא כי ועד חזרה אל הרכב בשלב מסוים, עמדה ועד על גרסתה כי לכל אורך האירוע היתה בסמוך לאחיותיה, מחוץ לרכב.

הסתירה המהותית הנוספת בין דברי ועד לדברי אחיותיה, נוגעת גם היא לנסיבות שלאחר התאונה. לטענת שלוש התובעות, הגיע לאחר התאונה, בעקבות שיחת טלפון של גב' אזולאי, אדם כלשהו אשר אף הורה לה למסור להן פרטים (עמ' 3 ש' 2, עמ' 9 ש' 3 ועמ' 13 ש' 4). מנגד, העידה ועד, כי למקום הגיע גם קרוב משפחתן, אשר לדבריה, היא יודעת את זהותו אך אינה יודעת אם ירצה לבוא ולהעיד (עמ' 12 ש' 32 ועמ' 13 ש' 22-23). יובהר כי ועד לא מסרה הסבר כיצד זה הגיע למקום אותו קרוב משפחה אשר כלל לא הוזכר על ידי אחיותיה. זאת ועוד, לא ניתן כל טעם מדוע אותו אדם, אשר בשים לב לטענות הנתבעת ביחס לחבות, עשוי להיות עד רלוונטי בתיק לצורך זיהויין של התובעות כנוכחות במקום, לא הובא לעדות.

4.גב' אזולאי העידה כי לאחר התאונה יצאו מן הרכב שתי נשים בלבד. היא נשאלה שוב ושוב, בווריאציות שונות, על עניין זה, אך עמדה על עדותה כי ברכב היו שתי נשים בלבד. ניכר היה בדבריה כי היכן שאינה בטוחה, אין היא מהססת לומר זאת, כך לדוגמא בכל הנוגע ללבושה של האישה המבוגרת יותר בין השתיים שלטענתה היו במקום, אולם ביחס למספרן של יושבות רכב התובעות, העידה גב' אזולאי באופן נחרץ כי ברכב היו שתי נשים בלבד. גב' אזולאי הכחישה מכל וכל כי ברכב היתה נוסעת נוספת (עמ' 14 ש' 8-14, עמ' 15 ש' 31, עמ' 16 ש' 5-6).

גב' אזולאי הביטה בשלוש התובעות במהלך הדיון, לבקשת בית המשפט, ומסרה כי הצעירה שבהן, ועד, אינה מוכרת לה. לדבריה, ברכב נהגה הצעירה מבין השתיים ולדבריה, המדובר בשפאא אשר גם זכורה לה מיום האירוע.

5.ניתן היה ליישב, אולי, את עדותה של הגב' אזולאי, לו היתה ועד נותרת ברכב לאחר התאונה, אולם ועד, על פי עדותה שלה, יצאה מן הרכב לאחר התאונה ולא נכנסה אליו עד תום האירוע ואף היתה נוכחת, לדבריה וגם לפי עדות אחיותיה, במהלך השיחה עם גב' אזולאי. סתירה זו אינה ניתנת ליישוב עם עדותה הנחרצת של גב' אזולאי.

כך גם הסתירות בין דברי ועד לבין דברי אחיותיה, אלו הנוגעות למקום הימצאה לאחר התאונה ובעניין הגעתו של קרוב המשפחה למקום, מחזקות גם הן את הטענה כי ועד כלל לא היתה במקום התאונה.